לחיות את המתח

הגדרה: הגשמת ציפיות מבוססת על ההרגשה כי משהו חסר. העיסוק בכך עולה עם התחזקות תרבות הצריכה: הפיכת חלומות לתעשייה – החלום מקושר לזוהר, להצלחה והוא מתוקשר כנגיש מאוד. המעבר לחברה הישגית – מגביר את הציפיות החברתיות, כך שישנם מודלים ברורים ומוכרים, למי יכול להיחשב מוצלח.

דוגמאות: בתי ההימורים, "כוכב נולד", ניתוחים פלסטיים, בתי ספר למנהל עסקים.

במימד האירגוני:

• מחויבות לחזון ולאסטרטגיה בהירה.
• יצירת מותג, שמתקשר רגשית ורציונלית ושאינו מייצר סתירות בין ערכיו לבין המציאות.
• התמודדות עם פיתויים, שיכולים להגשים ציפיות בטווח קצר, אך עשויים לפגוע באותנטיות.

היחס לאותנטיות: תעשיית החלומות יכולה לחפש אחר האותנטי, כהצדקה פנימית לפעולתה.

הגדרה: נוחות מסמלת שקט, שלווה והשלמה. היא מציעה רווחה, נעימות וגם התרחקות מהכרעה, מהתמודדות עם בעיות היומיום ומלחצים חברתיים, משפחתיים ואחרים.

הגדרה: העזה נובעת מהחתירה להיות הראשון. היא השאיפה להלך על הקצה, לגעת בלא נודע, להמציא ולגלות דברים חדשים. בשביל לקיים אותה צריך אומץ, מעוף, חזון ונכונות לקחת סיכונים וסיכויים.

דוגמאות: חופשה בסיני, הסלוגן "את הכי יפה שנוח לך" של טבע נאות, יצירת סביבת עבודה שמגישה מגוון של שירותים, צריכה באינטרנט.

דוגמאות: ספורט אקסטרים, חברות סטארט אפ, תוכניות ריאליטי כדוגמת "סוף הדרך" והחיפוש אחר טרנדים.

במימד האירגוני:

• לקיים שגרה, שתאפשר ביטחון בקרב העובדים, כך שיוכלו להתפנות לעבודה.
• ליצור בסיסים רחבים של מידע, דיאלוג והקשבה, כחלק מתהליכי קבלת החלטות.
• ליצור שפה בעבור המותגים, כך שישדרו נוחות, רגיעה ויציבות.

במימד האירגוני:

• להשקיע משאבים בעבודה על הדבר הבא, כחלק מהדאגה לצמיחה עתידית.
• להתמודד עם הפחד בתהליכי קבלת החלטות, שאינם מבוססים על בטחונות משמעותיים.
• לעודד ביקורת, רעיונות וספקות, בנוגע לכל הנושאים בהם עסק / עוסק / יעסוק האירגון.

היחס להעזה: לפעמים זו העזה לבחור בנוחות, במיוחד כשזה נגד החוקים החברתיים ובעד נוחות אישית.

היחס לנוחות: לפעמים זה נוח לבחור בהעזה, במיוחד כשמתלווה לזה הערכה חברתית.

הגדרה: השיח הפסיכולוגי, שמדגיש הקשבה והכלה של נפש האדם, הפך לשפה מדוברת. השיח הזה מייצר כלים, שמאפשרים הבנה ופירוש של תהליכים סמויים וגלויים.

הגדרה: עם העלייה בהשפעת המדיה על עיצוב והבניית החיים, התחזק מעמדה של הרטוריקה כמסר עיקרי. המילים עשויות להעביר מסר שבצידו קסם, השראה, מיקוד, כישרון וגם הסחה.

דוגמאות:

דוגמאות: קיצור זמן המסך, הגדלת כותרות העיתונים, היכולת המגנטית המיוחסת לנואמים מסויימים.

במימד האירגוני:

• העמקת ההבנה של תהליכים ארגוניים, מהפרספקטיבה של המימד הריגשי.
• עידוד העובדים להביע רגשות ולהתמודד איתם כחלק מהתקשורת היומיומית.
• שימוש בכלים פסיכולוגיים, כאשר עורכים מחקרים וניתוח של השוק.

במימד האירגוני:

• לייצר תקשורת בהירה, מנוסחת וממוקדת, כדי להעביר מסרים בתוך האירגון.
• לייצר מותגים,שיעבירו מסר ברור ועקבי, בשפה שקהל היעד מבין.
• להתמודד עם מתחרים, שנשענים על רטוריקה כאסטרטגיה מרכזית.

היחס לרטורי: כיוון שלרוב גם את הרגשי מביעים במילים, צריך לבדוק אם הדיבור הרגשי לא גולש לרטוריקה.

היחס לריגשי: תשומת לב לאופן בו הדובר עושה שימוש בשפה, עשויה להדגיש את המניעים הרגשיים, שעומדים מאחורי המילים.

הגדרה: חופש ושחרור מסמלים, פריצה של גבולות. ניתן להגיע אליהם באמצעות נאמנות וחיבור עצמי. חופש הוא גם היכולת לקיים שונות, לא למלא אחר מוסכמות ולא להיות כבול לאופני הייצוג המוכרים.

הגדרה: הנהירה אחר עיצוב והמשגה של ערכים אוניברסלים, נעשית בדרך כלל בתוך קהילה, שחבריה חולקים רעיונות וערכים. במרחב הפומבי, מנהלות קבוצות שונות משא ומתן על אותם ערכים ועל ההיררכיה ביניהם.

דוגמאות: אסקפיזם, מהפיכת האינטרנט, חוזים אישיים, מודלים אחרים למשפחה.

דוגמאות: כרסום בספקנות, פריחת הלאומיות כמרכיב זהות, שמירה על מעמדם של המוסדות.

במימד האירגוני:

• לעודד ביטוי אישי של עובדים, החל בסביבת העבודה ועד להטבעת חותם בעשייה.
• לאתר ולהבין את המכשולים ליישום החזון.
• לבחון את הנורמות הארגוניות אל מול המציאות, כך שלא ייווצר פער בדרגות החופש שהן מאפשרות.

במימד האירגוני:

• להכיר את הערכים, האמונות והשאיפות של הלקוחות ולהתאים את המוצרים אליהם.
• לדאוג שהחזון הארגוני ישקף את האמת הפנימית של האירגון.
• ליצור מנגנוני משוב, שישקפו את ההלימה בין הערכים להתנהגות האירגון.

היחס לרדיפה אחר הצדק: כדי שהחופש לא יגלוש לאנרכיה, הוא חייב להיות מוגדר על ידי ערכי מוסר.

היחס לחופש ושחרור: רדיפה אחר הצדק, שמנותקת מהקשר ומביקורת, יכולה לגלוש לשלילה של רעיונות / צרכים.

הגדרה: להרגיש, לחשוב ולפעול, מתוך אי תלות באחרים ותוך דאגה ושמירה על אוטונומיה. עצמאות היא מרחב, שנרכש בעזרת מודעות, כוח ויוזמה ומאפשר צמיחה אישית ממוקדת.

הגדרה: שיתוף מבטא את השאיפה לחיות, לפעול ולתקשר עם אנשים נוספים. מסמל את הצורך בביטחון, בקרבה ובתחושת דמיון ושוויון.

דוגמאות: טיפוח הגוף, השקעה בקריירה, עליה בגיל הנישואין, התפרקות הקיבוצים.

דוגמאות: חזרה לקהילתיות, שיתוף באמצאות האינטרנט, מיזוגים ושיתופי פעולה בין חברות, פריחה של הפסיכולוגיה הפופולארית.

במימד האירגוני:

• לשמור על מימד ההיררכיה באירגון ועל חלוקת התפקידים.
• לשאוף לנהל עם כל אחד מהפרטים באירגון מערכת יחסים אישית.
• ליצור מותג שמדבר עם אינדיבידואלים.

במימד האירגוני:

• להבנות במערכת הארגונית, על כל רבדיה, תהליכי שיתוף והתייעצות.
• לחתור ליצירת שיתופי פעולה, בהתאם לערכי הליבה של האירגון.
• לחפש מגוון של קולות, דעות ותפיסות, כחלק מהעבודה על הדבר הבא.

היחס לשיתוף: תנאי תחרות מבוססים על ההנחה כי יש שונות בין הפרטים, אך יש גם קרבה גדולה. שיתוף פעולה, שגבולותיו מוגדרים, עשוי להוות יתרון תחרותי.

היחס לעצמאות: שיתוף לא צריך למחוק את המימדים הייחודיים של כל פרט. שמירה על מרחבים אוטונומיים היא מפתח לשותפות מוצלחת.

הגדרה: מסמל זוהר, שמוצג באופן פומבי. פירסום מקוטלג כמנוף לצמיחה, כאקט שאמור להעלות את הערך, אך במקביל נתפס כזמני וככזה שלא בהכרח מבטיח מה יהיה בעתיד.

הגדרה: מסמלת שקדנות, התמדה והשקעת משאבים לאורך זמן. מיוחסים לה הבנה עמוקה של העשייה, התמקדות, ביטחון, רצינות ובשלות, אך גם חוסר מעוף, קושי ושחיקה.

דוגמאות: עליית כוחה של התקשורת בהבניית המציאות, סלבריטאות כמקצוע, פירסום כשפה המקדמת מכירות.

דוגמאות: חנויות מעצבים, מסעדות עם מסורת, יוקרתם של אנשי מחשבים.

במימד האירגוני:

• שימוש בפירסום, לשם תפיסת מקום טוב אצל הקהל והקפדה על ההלימה בינו לבין המותג.
• השקעה בערוצי פירסום שונים, שמתאימים לאופי של החברה ומוצריה.
• ליצור הבנה מעמיקה, של העובדים, למסרים הפרסומיים ולשאוף ליצירת הזדהות איתם.

במימד האירגוני:

• להקפיד על ביקורת בונה כלפי עובדים וכלפי תהליכים בארגון.
• יצירת סביבת עבודה, המאפשרת את קיומם של תהליכים ארוכי טווח ושאינם רווחיים באופן מיידי.
• לבנות את האסטרטגיה מתוך גישה, המאמצת חריצות על שלל היבטיה וכך גם לתקשר אותה לעובדים ולדאוג ליישומה.

היחס לחריצות: פירסום טוב מחייב בדרך כלל השקעה במחקר והבנה של החברה והמוצר.

היחס לפירסום: חריצות מייצרת נוכחות, שנחשבת למעמיקה ואיכותית לטווח ארוך.